אודות

מי אנחנו

הכרנו בצבא אי שם בטירונות בתחילת שנות האלפיים, נפגשנו שוב לרגע קט במסיבאפי (אל תשאלו) אבל החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב איחד אותנו לנצח. רואים ומדברים יחד על סרטים יותר מעשור ובשנה  האחרונה מקליטים ומפיצים את זה לעולם.

רותם יפעת

חנון מוזרכך קראו לי בצבאואני חושב שזה מתאר אותי היטב. אוהב הרב דברים גיקיים, אבל לא מזוהה עם אף פאנדום ממש. אין ספק שפודקאסט על סרטי מארוול (ועכשיו על נבלים) זה השיא, אם כי מעולם לא קראתי קומיקס.

לאחר לימודי התואר השני בקולנוע עשיתי את המעבר המתבקש להייטק אבל תמיד שמרתי את הקשר לקולנוע בין אם זה בכתיבת ביקורות, בלוג על דאטה וקולנוע ועכשיו פודקאסט.

מאד אוהב את צ'אפלין, טרי גיליאם, ספייק לי, וכריסטופר נולאן. חוץ מזה אני חובב  אן.בי.איי ועוגיות אוראו.

אברי רוזן צבי

אוהב את כל מה שגיקי: קומיקס, מד"ב, פנטזיה וצעצועים – מלא צעצועים.

אחרי לימודי התואר הראשון בקולנוע (שם התאחדתי עם רותם אחרי שהכרנו בטירונות ונפגשנו קלות במסיבאפי) עבדתי ככתב ועורך במאקו, חדשות הבידור ו- i24News.

עכשיו אני בניו יורק ממשיך לעבוד על הצעצועים שלי.

 

 

על הפודקאסט

מאז ששמענו את ג'סיקה ראביט אומרת: "אני לא רעה, אני רק מצוירת כך" הוקסמנו מנבלים קולנועיים. מדארת' ויידר, דרך האנס גרובר ו"זה שאין לנקוב בשמו" ועד לת'אנוס. איכות הנבל לרוב גם קובעת את איכות הסרט. כי אם לגיבור אין יריב מעניין, כל המהלך של הסרט לא מעניין. בכל פרק נתמקד בנבל אחד, או שחקן המגלם נבלים, או תמה (אינטליגנציה מלאכותית, זומבי וכו') -הכול מהעולמות הבדיוניים. נבלים אמתיים זה כבר סיפור אחר.